שלח לך עליה ה - הוד בשבוע

שלח לך עליה ה - הוד בשבוע. במ' טו,יג. אנחנו מקבלים הוראות מדויקות על מנחת הסולת בלול בשמן והיין אשר עלינו להביא לנסך, כדי ללוות קרבן עולה או זבח או שלמים לה'. ואז, הפסוק שלנו: "כל-האזרח יעשה ככה את אלה, להקריב אשה ריח ניחח לי-הוה". "אשה ריח ניחוח", לדעתם של אונקלוס ויונתן בן עוזיאל, ענינו "קרבן שמתקבל ברצון לפני ה'", שמוצא חן; רש"י מפרש "אשה" מלשון אש, וריח ניחוח לעשות נחת רוח.  עם זאת, מוסיף ומזהיר רבי יעקב צבי מקלנבורג בספרו "הכתב והקבלה" (מצאתי אותו באתר fxp.co.il): "מקריב קרבנו, לא יחשוב שבקרבנו לבד נתכפר עוונו. אבל(=אלא) יעלה בדעתו שקרבנו אינו כי אם 'ריח ניחוח'", המעלה למרום את ריח המעשים הטובים והמתקנים אשר הוא בדרך לעשות.  כמו הוידוי והתפלה. הריח הניחוח של הקרבן עושה נחת רוח כבי', כי מהווה סימן לתשובה אמתית המסגלת את האדם להיתקן ביושר.

פסוק עשיר ומעניין מאוד, ספירלי הלוך וחזור כפי שנראה, בדרכנו לגלות את אוצרותיו הגנוזים  לנו, דוקא לתקן את היום הזה.

"האזרח" בגימטריה "גיבור", בעוד "יעשה" שווה "שכינה": מה שכל גיבור אמתי עושה בקדושה, גורם לתיקון וגילוי השכינה; וגילוי ההשגחה הפרטית מתבטאת בהמרה של "רצוי למצוי", השווה 482 כנמנין "ככה את אלה", השווה גם למנין "בנין שלם", הנה תועלת העשיה. גיבור החתן ושכינה הכלה, יזכו ביחד לבנין שלם. 

בחיתוך אחר, "כל האזרח יעשה" שווה 656, בדיוק כמו הפסוק המפורסם [תהי' כז,יד]: "קוה אל י-הוה חזק ויאמץ לבך וקוה אל י-הוה", שזה כאילו "מסלול וחצי" בו השלב הראשון חוזר על עצמו, כמו בהגדרה הקבלית לפיה קבוצת הימים הבסיסית מונה 13 ימים: שבת באמצע, והשבת משפיעה לששת ימי החול לאחור ולששת ימי החול לפנים. מהרגע בו התחלת לקוות אל ה', הוא כבר יאמץ לבך על חשבון כל אשר תמשיך להעמיק בביטחון. המשך המשפט, המתאר את שלב הביצוע, מחזיר אותו למסלול פשוט: "ככה את אלה" שוה גם "קוה אל י-הוה חזק ויאמץ לבך"; באותו אופן אשר בפועל, מונים את הימים לפי שבוע של שבעה ימים, אמנם יודעים שגם למפרע תשפיע השבת.

עכשיו: מי יעשה ככה את אלה? כל מי שהוא "אזרח" = 216; מי שיש בו יראה = 216 = גבורה, והיראה והגבורה שבו הם "הא לחמא עניא" = 216, דהיינו מצה, אותו לחם שלא הספיק להחמיץ, ואשר מזין ואינו מתקלקל לעולם.  ברם, האזרח, הגיבור, יודע אשר "הבל הבלים הכל הבל" = 216, כל החשוב הוא עדין ונעלם כהבל הפה, בלעדיו החיים נגמרים ל"ע בשניות.

"להקריב אשה", בערכו 653, מצביע על "כל בני ישראל" המופקדים לעשותו; וכן על מהות ההקרבה התדירה: "לדון לכף זכות" = 653, ממש להקרבת קרבן דמי.  

ומה נדרש לעשות אותו אזרח, השווה כאמור "הבל הבלים הכל הבל"? פלא פלאים: "להקריב אשה ריח ניחח ליהוה" שוה 1003, כמו הפסוק השלם  [קוהלת יב,ח] "הבל הבלים אמר הקוהלת הכל הבל", כאשר הנתון המוסף הוא האומר את הדברים, דהיינו קוהלת, אשר מגלה פנימיותו במילוי שמו, הרי "קוף ויו הי למד תיו" = 713 = תשובה.

יום כולו של הוד, לעשות נחת רוח לבורא ולבריאה, בדרך לזכות לבנין שלם.