שלח לך עליה ב - גבורה בשבוע

שלח לך עליה ב - גבורה בשבוע. במ' יד,ז: שבו המרגלים אל מחנה ישראל ואולי מתוך פחד לחיות כפופים לטבע, הוציאו דיבת הארץ רעה. ויהושע בן נון וכלב בן יפנה, מן התרים את הארץ, קרעו בגדיהם. "ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר: הארץ אשר עברנו בה לתור אתה, טובה הארץ מאד מאד". 

שני מעשים עשו המרגלים בקשר אל הארץ, כנאמר: עברנו בה, לתור אותה. מן המידבר, קבלו עליהם שליחות שצריכה להתבצע בארץ ישראל: אי אפשר לקיים את השליחות מתוך תודעה של המידבר, מתוך ראיה של המידבר; כי אם צריכים המרגלים, נשיאי ישראל, לראות את הנולד, להסתכל מאחורי הפרגוד, והכל יתגלה להם באורח נכון ומתוקן. רק שניים זכו לכך, ואנחנו חוזרים על מעשה זה כל שנה כדי ללמוד להיות בעצמנו חלוצים טובים, תרים טובים החולצים ומתירים את הארץ (המלכות) אל העם (בבחינת ו' מידות אמצעיות) החפץ בה.

ארץ ישראל היתה מכוסה במציאות מפחידה ומחרידה: עמלק, בני ענק, נפילים, בכל מקום שעוברים פוגשים שיירות בדרך לקבור מתים. הם מעידים "עברנו בה", השווה 335: כאשר עברנו בה אחזו נשמותינו במעשה "הר סיני" = 335, שם הכתרנו את בורא עולם בתואר "מלך מלכי המלכים" = 335. ואם כן, לא נפלנו במלכודת האשליות שנועדו להבריח אותנו מהיעד של כל מסענו, ארץ אשר עיני ה' א-להיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה. וכן היינו שם "לתור אותה", השווה בערכו 1042 לפסוק האומר [ישע' ס,א] קומי אורי כי בא אורך וכבוד יהוה עליך זרח; החתן הקורא אל הכלה: את האור שלי, רעייתי, ואני האור שלך, וכשאנחנו ביחד, דוקא "כבוד י-הוה" = 58 = "חן", זורח עליך ומשתקף ממך, ארצי, בייחודנו לברכה. 

אוי למי שהגיע לקיים את השליחות הנעלית מתוך ראיה שפלה. כי רק השניים היוצאי דופן יודעים לגלות אמת מאחורי הנראה, ולאחוז בכוחות הנכונים להגשמת כל המובטח על שם הארץ.

עד כדי שהמסקנה ברורה: "טובה הארץ מאד מאד"; ערכו 408, כמו "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו"; הרי טיב הארץ יתגלה מידה כנגד מידה לפי ערך ההודיה, לפי ערך הכרת הטוב. הפוך מהסדר במידבר, שם זועקים לצרכים ומודים לאחר שהבקשות נתמלאות, מי שרוצה לזכות בשיא ההדר והטוב, ינהג בגבורה ויזכה מתוך הודיה אמונית, מתוך ידיעה ראשונית בגודל חסדיו, הפותחת את הצינורות דרכם החסדים העצומים מתגלים אך בחיינו.