בהעלתך עליה ז - מלכות בשבוע

בהעלתך עליה ז - מלכות בשבוע. במ' יב,יג: "ויצעק משה אל ה' לאמר: אל נא רפא נא לה". 

מה בצעקה של משה? ויצעק משה אל י-הוה = 678 = ערבות. לא משנה על מה קבלה מרים את עונשה, אין שום תקשורת בין משה לבין עלבון, הרי הוא עניו מכל אדם. משה רואה את מרים מצורעת כשלג ומצטער עליה, וזועק לפני בורא עולם שהוא ערב בה, שכולם ערבים זה בזה, שלא יהיה טוב לעם ישראל אם לאחד מהם יהיה רע. 

ומה יצעק? שני דברים יוציא מלבו לתבוע את טובת הזולת. את המילה "נא", המבקשת לזרז את הספקת המבוקש, יכניס בשניהם. "אל נא רפא", רומז בערכו 363 להזכרת "רצון טוב" = 363. תרצה טוב ויהיה טוב. מכוון אל השם "אל", המושל על החסדים. ראשית כל, לעורר רצון טוב. ובדבר השני: "נא לה", הרצון הטוב דוקא עכשיו ודוקא כלפיה, בכוונת לייזר. ולא מתוך חסדים שבאים להתגבר על הדינים, אלא דוקא "נא לה", השווה בגימטריה "א-להים", השם הממונה על כל הדינים. מתוך ערבות, משה רבנו דורש המתקה הכי גבוהה ומושלמת, בה הדינים פשוט הופכים לחסדים שלמים, מידה כנגד מידה. 

ובכן, יש כאן שיטה. ראשית כל, ערבות: אני ניגש לה' כי כואב לי הכאב של מישהו אחר, של חלק כלשהו מהגוף השלם שגם אני איבר לו. מתוך הערבות, לעורר רצון טוב בהזרמת זכויות של מצוות בין אדם לחברו. ושלישית, דרישת ההכי גבוה ונעלה ומושלם, המרת הדינים לחסדים לגמרי, מהר ולא פחות. במקביל לשלבי התיקון של הבעש"ט הקדוש, ערבות היא הכנעה (לעולם לא יהיה לי טוב אם לחבר שלי רע), רצון טוב עושה את ההבדלה, ומכל זה, המתקה שלמה.

לימוד לקחת ללב, מאת העניו מכל אדם, אשר זכה מתוך כך שידבר ה' אליו פנים מול פנים. ביום המלכות, מתקון מוכח להתהוות מלכים.